כבר בתחילת פיתוח דעתו שלו בשאלת עצמות וכלים , מדבר רמ"ק בלשון העלולה לרמוז למציאותן של םפירות עצמות . 'האציל אין סוף ממ"ה עשר ספירות אשר הם מעצמותו , מתייחדות בו , והוא והם הכל אחדות שלימה . והמסירות האלה הם נשמה ומתלבשות בעשר ספירות הנקובות בשמות שהם כלים , כאלו נאמר שעשר ספירות שהם עצמות [ הם ] מוח ונשמה לעשר ספירות שהם . 'כלים המשלת הספירות לגלגלים מחזקת עוד יותר את הרושם שכאן מדובר על ספירות עצמות ! בכל גלגל יש כוח אלוהי המסבב אותו 'והכוח ההוא היא נשמתו ... הם שני מיני גלגלים מתייחדים כאחד 1 האי — הגלגלים הגשמיים , והשני — הכוח המחייה אותם שהוא הכוח . 'האלוקי כך גם בספירות , עם כל ההבדל שבינן לבין הגלגלים : 'לא ייקרא החכמה הכלי , ר '' ל הספירה החיצונה שהוא לבוש אל התיכונה , כי התיכונה הוא אשר ייקרא חכמה כאמיתית וזו לבוש אליה להראות ... את יופי נשמתה הפועלת בה ... וכן לשאר . 'המידות כל הקטע מדבר כאילו יש לכל כלי נשמה פרטית משלו שהיא העצמות , אם כי בהמשך דבריו אומר רמ"ק ; 'לא יהיה שינוי במאציל ולא חילוק בו כדי שיצדק לאמור בו היותו מתחלק לחלקים באלה חלקים העשר ספירות , כי אין השינוי...
אל הספר