כאן אנו יכולים להבחין במה רואה רמ"ק את עמדתו כשונה מזו של הרקנטי — יש בחינה מסוימת' שבה הספירות הן לא רק כלים אלא גם עצמות . אולם כפי שראינו דוחה רמ"ק בפירוש את הדעה , שםפירות הכלים הן התעבות של העצמות האלוהית . בזה ההבדל בין רמ"ק ואלקבץ . ראינו ( לעיל , עמי ( 97 שאלקבץ תופס את הכלי כבחינת ההעלם של העצמות האלוהית , ובכך הוא מטשטש את המציאות הנפרדת של הכלים . אמנם הוא מדבר על עצמות האל המתפשטת בכלים , אך התפשטות זו משמעותה התעבות הולכת וגוברת של אותה עצמות : 'ועצמותו המתפשט בהם והאור העליון המאיר לאין תכלית הוא עצמותו ית' המתפשט ונאצל מאתו ית' בעשר שמותיו . אבל אותו ההסתר המתעלם כדי להיגלות נקרא . 'כלים ולכן יכול אלקבץ לומר : 'הן אמת הן הנה עשר ספירות עצמותו ית' 1 ' ך . בוויכוח בין המקובלים הטוענים שהספירות הן עצמות האל לבין אלה הרואים אותן ככלים נוטה אלקבץ לדעת הראשונים , כשם שרמ"ק נוטה לדעת האחרונים . אף על פי כן גם רמ"ק מוכן לומר ש'כל המידות עצמותו' 2 ז , ועלינו לברר באיזה מובן הוא אומר זאת , כי כאן בדיוק מתגלה דעתו שלו בוויכוח הזה . כבר ראינו לעיל ( פרק ראשון , עמ' ( 56-55 את העליונ...
אל הספר