בעיית הפרסונאליות של האל עולה תמיד מתוך הסתירה שבין מושג האל הטראנסצנדנטי והפשוט לבין דמותו של האל , כפי שהיא מתגלית במקורות הדתיים וכמו שהיא בתורת מושא העבודה והתפילה של האיש הדתי . בפילוסופיה של ימי הביניים מתנסחת בעיה זו בתורת התארים , שהיא הנושא הדתי העיקרי בשיטות התיאולוגיות השונות . תורת הספירות של הקבלה הריהי , כידוע , במידה רבה ניסיון סגולי לענות על אותה השאלה שעמדה בפני הפילוסופים . זיקה זו שבין הפילוסופיה והקבלה ניכרת אצל רמ"ק בעיקר בס' אילימה , שבו הוא מעלה את הבעיה מיד בראשית התמר השני , העוסק 'בהרחקת התארים והיאך . 'יתייחסו רמ"ק קובע בפירוש , שזהו התחום הדתי המובהק שבתורת האלוהות : 'הנה התוארים והפעולות הם כלל כל האמונה , שאנו נאמר בתפילותינו לפניו גדול , גבור , נורא , אל עליון , גומל חסדים וכוי , והנה אם אני לא אייחס לו פעולות היאך אשאל ממנו שיפעל ו בהכרח הגמור אני מאמין בו שהוא חכם , גדול , . 'יכול אולם אמונה זו מביאה לידי דעות מגונות על טיבו של האל , היא גרמה 'להמון העם ולחכמים התלמודיים שבזמנינו להאמין העניץ כפשוטו ... מפני שיתדמה אליהם שאם יכחישו זה יהיו כופרי התורה ו...
אל הספר