ראיה נוספת לכך , שיש באין סוף עצמו בחינה שכבר איננה טראנסצנדנטית לגמרי , אנו מוצאים —הן בס' פרדס רמונים והן בס' אילימה — בשימוש במונחים הפילוסופיים בכוח ובפועל לגבי האל . באותו קטע שהבאנו לעיל נאמר , שידיעת האל 'בעניינים קודם היותם במציאות' היא ידיעה ש'בהעדר הקודם אל . 'ההוויה ברור שרמ"ק אינו מתכוון כאן למצב כוחני של האל במובן האריסטוטלי של המושג הזה , שכן כשהוא דן באופן כללי ובלתי מדויק הוא אומר בפירוש , כמו הרמב"ם , שבאל לא תיתכן כל פוטנציאליות : 'ואם תמצא לומר שב' המידות בו , אמנם מהם בכוה , מהם בפועל — זה גם כן מן הנמנע בחוקו , שאין לו שום שלימות בכוח אלא כל שלימותו בפועל , מפני שאם אתה אומר כן , צריך שתאמר שיצא הכוח אל הפועל על ידי איזה טעם שירצה , והרי הב"ה מתפעל להוציא מן הכוח אל הפועל העניין ההוא או המידה ההיא , והרי מתפעל מזולתו , וזה נמנע ממנו . 169 'שיתפעל עם זה הוא מביא את דעת האומרים ש'החידוש והאצילות אינו מצד המאציל , כי האצילות עצמו היו נעלם בעצמותו בכוח , היותר טוב ודק ומשובח מן הפועל , אמנם עתה נתגלו ויצאו מן הכוח אל הפועל והוא חידוש בערר נבראים ולא בערך המזג צילי . 1...
אל הספר