מעמדו של כתר

אותו המעמד שיש כאן לספירות מיוחס להלן לכתר : 'מצד הכתר בעצמו אין ענפים ומצד בחינת המתפשטים יש ענפים , והרי לפי זה כשיםתכלו הכתר בבחינת עצמו לא יצדק בו לא אות ולא נקודה ולא שם ... אמנם מצד מה שהספירות התחתונות יסתכלו בו יתנוצצו ממנו הפעולות אליהם ומנקודת אחדותו ישאבו רוב . 'פעולותיו כפילות זו שבכתר היא הכרחית , כדי שהספירות עצמן תהיינה במעמד הביניים שצוין לעיל : 'כי הספירות , עם היות שניתן להם האחדות , סוף סוף , נשלח לשוננו ונייחס בהם המספר ונאמר בהם הריבוי 111 שם ד ע '' ב — ד . ע '' א , וכן גם ש"ק עמ' . 5 הפעולות ... אמנם היאך אפשר שיהיו הספירות הרבות שואבות שפע מהיחיד הנפלא שאין בו שום בחינות —לזה היה הכתר אמצעי בין הריבוי והאחדות ו מצד מאציל ... הוא אחד תכלית האחדות , ונמצא שפע אין סוף יוצא מאחד אל אחר , אלא שמלת אחד שבאין סוף על צר השלילה ומלת אחד שבכתר על צד החיוב ... ומאחד המחוייב , דהיינו הכתר , יצא השפע אל הרבים , דהיינו ט' ספירות ... מפני שכל ספירה וספירה המתפשטת יוליד ריבוי הפעולות , והרבה אינם יכולים לקבל מהאחד הפשוט אם לא על ידי אמצעי , נכנה בו האחדות מצד עצמו ומצד מאצילו , ...  אל הספר
מוסד ביאליק