'הסכימה הקאטיגוריאלית' של וייטהד

לכאורה לא היה עוד מקום לספקות לגבי עמדתו העקרונית של וייטהד ואולם טענתו בדבר מיזוג שתי המגמות ביפירושו האחרון' למושגים הקאטיגוריאליים אין בה כנראה בהירות או כוח שיכנוע מספיקים . שכן על אף העובדה שווייטהד נתן לה ביטוי חד משמעי הועלה ערעורו של דיואי שוב , בשינוי נוסח , מקץ עשרים שנה ומעלה . עתה נהפך ערעור זה לאבן פינה לפירוש מקיף — מפתיע בהעזתו אך לדעתי מוטעה בנקודות מהותיות — לשיטתו הפילוסופית של וייטהד . הכוונה לספרו של מייס 'הפילוסופיה של וייטהד / שיצא לפני שנים אחדות . טענתו העיקרית של מייס היא , 31 כי וייטהד רואה את המיתודה הפילוסופית כזהה לפי מהותה עם המיתודה המדעית בנוסח ההיפותיטי דידוקטיבי שלה . כך תפס כביכול וייטהד את המיתודה הפילוסופית להלכה , וכך השתמש כה למעשה . להלכה - משום שהדרישות המופנות על ידי וייטהד כלפי הספיקו לאציה הפילוסופית אינן שונות בעיקרן מאלו שאיש המדע , ועל בל פנים הפיסיקאי של דורנו , צריך לעמוד בהן כבואו לכנות תורה מדעית . ולמעשה - משום שבמרכז שיטתו הפילוסופית , של וייטהד הוצבה שיטה היפותיטית דידוקטיבית המתיימרת למלא דרישות אלו . עד שנעמוד ביתר פירוט על משמע...  אל הספר
מוסד ביאליק