ג'ון דיואי נאחז ברמז המצוי , כזכור , כטענתו של וייטהד בדבר זיהוי הקוהרנציה של המערך הספיקולאטיבי עם הקוהרנציה של העולם , וטועף כי 'השקפתו הרשמית של וייטהד על הפילוסופיה' אין פירושה אלא דרישה לבנות את השיטה הפילוסופית לפי הדגם של תורת מאתימאטית , דרישה המבליטה את זיקתו של וייטהד למסורת האפלטונית . המאתימאטיקה - כפי שתפס אותה וייטהד עצמו — עוסקת בחקר דפוסי התייחסות בהפשטה מן המתייחסים המסוימים ומן היחסים המסוימים , ואילו הפילוסופיה מבקשת לגלות את היחסים הלוגיים המופשטים בין הדברים בהפשטה מן הדברים עצמם , מן הקשרים הקונקרטיים , המציאותיים והזמניים שביניהם . ההנחה היא אפוא , כי ביסודו של הטבע מונח סדר לוגי פורמאלי קבוע , ומתפקידה של הפילוסופיה הספיקולאטיבית לגלות סדר זה . זאת תוכל לעשות רק על-ידי התעלמות מן המציאות הקונקרטית , כפי שאנו נתקלים בר . בנסיוננו . לפי פירוש זה דורשת כביכול הגדרת הספיקולאציה הפילוסופית שהוצעה על ידי וייטהד 'לייחס ראשוניות אונטולוגיה לתכונות כלליות ומהותיות , ולהכפיף להם את הממשויות הנתפסות למעשה בטבע' . לשם אישוש פירושו זה להגדרה הווייטהדית מביא דיואי שתי ציטטות ...
אל הספר