בפתח הדיון על האיכות הצבענו על דו המשמעות היסודית הטמונה , לפי תפיסת אריסטו , ביחס שבין האיכות ובין העצם . האיכות פירושה מצד אחד הבדל ספציפי , וכמובן זה היא חלק של מהות העצם , ומצד שני הריהי מכלול הקביעות הלא מהותיות של העצם שסימנן הוא הניגודיות . אין אנו מוצאים דו משמעות דומה ביחס שבין העצם ובין הכמות . אין כל שיתוף , לפי תפיסת אריסטו , בין מהות העצם לבין קביעה כמותית כלשהי . במובן זה ניתן אולי להגיד שהקביעות הכמותיות חיצוניות הן לגבי ( מהותו של ) העצם , ולאור טענה זו ייקל להבין את דברי אריסטו שיהאיכות נובעת מן הצורה ואילו הכמות מן החומר / אף על פי כן ראוי להצביע על רב משמעיות מסוימת , פחות יסודית , גם כאן . היא כרוכה במושג ההתחלקות . אריסטו מגדיר את הכמות באמצעות מושג זה : יבמות פירושה מה שניתן לחלוקה לשניים או יותר חלקים אימאננטיים שכל אחד מהם הוא לפי טבעו "אחד" ו"זה . '" והנה , גם מהות העצם היא בת חלוקה ; היא מתחלקת למינים ולסוגים . ואולם לא הרי חליקות הכמות בהתחלקות העצם . ההבדל נעוץ כמושג האימאננציה . חלקי הכמות המסוימת אימאננטיים לגבי כמות זו ; אין בחלק יותר אלמנטים ממה שיש בשלם...
אל הספר