את המעבר לעיון ספרותי שיטתי מסמן מיולנברג . בהשראת בובר הציג את העיצוב הסגנוני כאחד היסודות העיקריים בטקסט המקראי , ואף כגילוי לרוחה של הלשון העברית ( מיולנברג , חזרות . ( אין בחיבוריו סימנים להשפעת שפיצר או ה'ביקורת . 'החדשה כנגד תורת הסוגים של גונקל , ולשם השלמת גישה זו , הטיף ל 'Rhetorical Criticism ' ( מיולנברג , מעבר לתורת הסוגים . ( בתחום זה עוסקים רבים מתלמידיו Kessler , ) . ( Jackson , Exum , Rose , Lundblom , Ridout על אף שבעלי אסכולה זו מגלים מודעות לתרומת העיצוב להבעת הרעיון , מתמקדים מחקריהם בעיקר בהצגת תבניות סכמטיות ומלים מנחות . פרט לקסלר ( שלמד מה'ביקורת ( 'החדשה אינם מתעלים לדיון בשאלה כיצד תבניות אלה משתלבות זו בזו , ואיך הן יוצרות מערכת מלכדת . גם בשאלה מה מערכת זו תורמת לעיצוב המשמעים , אין הם מרבים לגעת . הוא הדין בבעיות המרכזיות בעיצוב הסיפור , כגון מבנה העלילה , הצגת הדמויות , מעמד המספר ונקודת הראות . לפיכך מועילה שיטה זו בעיקר לעידון שיטת הסוגים והצורות מיסודו של גונקל , שבה ממשיכים מיולנברג ותלמידיו להחזיק . רק בסוף שנות החמישים החל העיסוק בסיפור המקראי להתפת...
אל הספר