לא כן האסכולה הפורמליסטית , שהתפתחה ברוסיה במלחמת העולם הראשונה , ואשר הושפעה לא מעט מהבלשנות החדישה ( מטייקה — פומורסקה . ( 281 — 277 אנשי הזרם הזה התעניינו בייחוד בדרך שבה 'עושים את . 'המלאכה שקלובסקי ( תחבולה ) הצביע על תפקידה של ה'תחבולה' ( רוסית : ( priem בעיצוב היצירה , ועל הכלל שהעיצוב שואף לעולם ל'הזרה' ( ostranenie ) לשם שבירת השגרה . כן עסק במקומו של האירוע הבודד במערכת המוטיבים מוטיבציה' ) , ( ' ובהבדל בין מכלול המוטיבים כשלעצמם דבר' ) , 'המעשה או ( 'פאבולה' ובין מערכת המוטיבים כפי שהם מאורגנים במרקם המלים הגלם' ) ; ' ברוסית : sujet , souzhet בלעז . ( בין המקורבים אל האסכולה הפורמליסטית היה גם פרופ , אשר שאב משקלובסקי השראה לגיבוש ניתוח עלילותיהן של המעשיות הפלאיות ( Marchen ) הרוסיות . אחרי שאסכולה זו התפזרה בלחץ שלטונו של סטלין , המשיכה תורתה להתפתח בפראג , בבית המדרש של הסטרוקטורליזם ( מוקארובסקי , מבנה ; מלה . ( לכך תרמה גם פעילותו של יאקובסון , שנימנה עם הפורמליסטים במוסקבה , אך עבר לפראג , והפיץ שם את תורתו בתחום הבלשנות וחקר הספרות . בשלב זה התגבשה השיטה העיונית מאוד ...
אל הספר