ניכרת הקבלה כללית בין סיפור דוד ובת שבע מזה , ובין פרשת תוכחת נתן מזה . כנגד החטא עומדים איום הפורענות והעונש של מות התינוק בפרשת תוכחת נתן . כמו קודמו , פותח גם סיפור התוכחה בציון לחטא ( יא , א טו ; יב , א ד , ( כדי להמשיך במחוות של גינוי ( התוכחה הנבואית , מול טענות אוריה ויואב , ( בציון למותו של אדם ובהודעה על כך ( בראשונה אוריה , אחר כך התינוק . ( שתי הפרשיות מסתיימות בציון ללידתו של בן לדוד ולבת שבע ( יא , כו כז ; יב , כד כה . ( בהתאמה זו ניתן לראות תבנית מענה , המחזקת את הניגוד הקוטבי של מוסריות מול חטא . לכך תורם גם מרקם המלים . בפתיחת המעמד יש הקבלה בולטת עם הפיסקה על המעשה בבת שבע . כשם שנאמר שם , כי : "וישלח דוד ... ותבוא אליו" ( יא , ד , וכן ו ז , ( כך נאמר כאן : "וישלח ה' את נתן אל דוד ויבא ניגוד והקבלה דמיון במרקם
אל הספר