במישור יחידת העל עומדת הפורענות המגולמת בפרשת תוכחת נתן ( שמ"ב יב , א כה ) כנגד חטא דוד בבת שבע ( פרק יא . ( בפרשת בת שבע דמויות המוקד הן : דוד ( המלך החוטא , ( בת שבע ואוריה בעלה ( הקורבנות , ( והאל ; יואב משמש מסייע לדוד . המוקדים בפרשת נתן הם : דוד ( שאליו מכוונת התוכחה , ( התינוק ( הבא במקומו של אוריה , ( והאל ( אשר מעניש את המלך ;( נתן מתווך בין המלך לאל ; בת שבע משמשת כאן מוטבת יותר מקורבן . אם בסיפור החטא קיימת קוטביות של תאווה ומילויה ( תחילה במעשה בבת שבע ואחר כך ברצח אוריה , ( הרי בפרשת התוכחה מדובר באיום והתגשמותו . על פי נתונים אלה היה אפשר לחשוב , שחטיבה זו נסבה על חטא ועונשו . אך זו רק חצי אמת , כי כאשר המספר מציב לעומת דוד את אוריה , אין אוריה רק קורבן , אלא גם נציגו של עקרון המוסריות . אל קוטב זה יעבור בסופו של דבר גם דוד , שכן אחרי וידויו לפני הנביא יבקש לכפר על מעשיו . המספר טורח מאוד להראות , כי כפרה זו משלימה את הפורענות ומעניקה לה תפנית חיובית . מכאן שהקוטביות הבסיסית מעמידה חטא מול מוסריות . ואם בפרשה הראשונה גובר החטא , הרי בשנייה מנצחת המוסריות . אל ניגודים קוטב...
אל הספר