תורת הספרות פיתחה דרכים שונות לדון בתהליכים אלה . מסגרת כללית לדיון זה הוצעה על ידי רומאן יאקובסון ( פואטיקה ) על יסוד תורת התקשורת . הוא ממשיל את היצירה לשדר המגלם את המסר ; המחבר משול למשדר אשר מנסח את השדר על פי צופן מסוים ( כגון מפתח מורס , ( ומעביר אותו בערוץ מסוים ( ספר , עתון , סרט , היגוד בעל פה ) אל הקולט האמור לפענח אותו ולקבל , בדרך זו , את המידע המקופל בו ( המסר . ( את תפקיד הקולט מגלם הקורא . המודל של יאקובסון מדבר אפוא על ארבעה ממדים ו מחבר , מסר וצופן , וקורא . לדעת ארמאטינגר התפקיד העיקרי בתהליך הספרותי הוא זה של המחבר , ובו הוא מתמקד בבואו לתאר את הקשר בין עיצוב למסר . שכן , העיצוב הספרותי משקף את התמודדותו הרוחנית של האמן עם בעיות הקיום . התמודדות זו מוצאת את ביטויה בדינמיקה הכללית של העיצוב הספרותי אשר בונה את הרעיון המנחה המרכזי ( יצירה . ( 285 — 282 ושמא יש לנו הרשות להוסיף , שהדרך שבה המספר מביע את הרעיון המרכזי אינה תמיד מודעת לו . הרי המאבק הרוחני מתנהל גם בתת ההכרה , ומשתלט בדרך זו על כל רובדי הביטוי הלשוני והספרותי . מכל מקום , בכל מישורי היצירה אתה מוצא את או...
אל הספר