כללו של דבר , אם תבניות על וסממנים שונים בתחום מרקם המלים ( תבניות זעירות , תחומים סמנטיים ) מצטרפים זה לזה , ויוצרים מישור מקיף אחד , מדובר ביצירה מלוכדת , העשויה מעור אחד . מכירן שהיא מקשה אחת , יש להניח שהיא מעשה ידיו של מספר אחד ויחיד . אך , אין בכך משום טענה שעורך המנצל פרשיות שונות ( בבחינת שכבת יסוד ) לשם יצירת המחבורת כמעשה עורך אמן מחבורת ( רובד על , ( אינו מעצב תבניות ספרותיות . אולם , במקרה זה מדובר בעיקר בפשוטות שבתבניות העל ובתבניות המרקם , בלא השילוב רב הפנים המצוי ביצירות שעלו על דעת המספר כמקשה אחת . בעריכת ספר מלכים ניכרות כמה תבניות על פשוטות , שאינן משתלבות זו בזו . הצגת ממלכת עשרת השבטים שאחרי הפילוג , מושתתת על תבנית בת ארבעה אברים : בזה אחר זה מתמוטטים בתי המלוכה של ירבעם בן נבט , בעשא ועמרי , הכל על פי הודעה נבואית . בית המלוכה הרביעי והאחרון הוא בית יהוא . אחרי מות הנצר האחרון לבית זה , זכריה בן ירבעם , קמה אנדרלמוסיה , אשר מוליכה בסופו של דבר לכיבוש האשורי של כל הממלכה . מול אסון זה מציב העורך את הצלת ירושלים ויהודה בימי חזקיהו בזכות דוד , אבי השושלת . ייתכן כ...
אל הספר