ב. אירוניה

אירוניה ( irony ) היא פער מיוחד במינו : לכאורה , המספר מספק , אמנם , את הנתונים הדרושים , אבל הקורא מוזמן להסיק מהם מסקנות העומדות בסתירה לתוכן המלים כפי שהן . יש אפוא פער בין תוכנו המוצהר של ההיגד ובין המסר האמיתי : הגינוי מובע על דרך השבח המדומה או בלשון המעטה , ואילו השבח מובע בדרך ההמעטה או בתורת גינוי מדומה . אירוניה , היא כעין התחזות ( מלשון היוונים , eipcoveia כלומר , ' אי ידיעה , 'מדומה 'התחזות למי שאינו ;( 'יודע נוצרת מתיחות בין הדובר המשמיע מבע אירוני , ובין השומע , אשר נמצא חייב לפענח את הכוונה הנסתרת ( נוקז . ( הסוג הפשוט ביותר , הוא האירוניה' * , 'המילולית שעניינה הערכה המובעת בהיגד כשלעצמו verbal ) . ( irony מיכל אינה עולבת בדוד , אלא מגנה אותו בצורה אירונית : "מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו" ( שמ"ב ו , כ . ( לשון "נכבד" בפיה , היא אירונית ; העובדה , שהיא מכוונת לקלון , ניכרת היטב מההמשך : "נגלה לעיני אמהות ; "עבדיו בסיום דבריה היא נוקטת לשון : "אחד הדקים" הרקדים" ) , " לפי תרגום השבעים ; אין דבר זה גורע מהאירוניה . ( יש שהמספר עצמו מגלה יחס אירוני...  אל הספר
מוסד ביאליק