חוץ ממי שמתאר את האירועים , הדמויות והנסיבות , ישנו גם מי שרואה אותם , חש בהם וחושב עליהם . סמכות זו ניכרת היטב במצב הטבעי והטיפוסי של השמעת הסיפור : מי שהיה עד לאירועים ( המספר העד , ( או מי שמילא בהם תפקיד עיקרי ( המספר הגיבור , ( מוסר את הדברים מנקודת ראותו האישית ( אבן . ( 152—151 נקודת ראות זו , * 'נקודת התצפית' ; point of view ) ברלין , ( 82 — 43 מגדירה את שדה הראיה של סיפורו , את הפרטים שאליהם מוסבת תשומת הלב , ואף את התחושות הכרוכות בדברים . והנה , נקודת הראות משתמרת במידה מסוימת , אם מספר שני ( שמעון ) בא למסור את הדברים ששמע מפי המספר העד או המספר הגיבור ( ראובן . ( במקרה זה מגלם סיפור שמשמיע שמעון ( כמספר מוסר ) את נקודת התצפית של ראובן ( כמספר עד . ( סימנים מובהקים לנקודת התצפית , ישנם בפסוקית ההכרה ובהכרה הסמויה . בתורת הספרות בימינו נודע לתופעה זו מקום מרכזי ביותר , מאחר שכל סיפור חייב לגלם נקודת ראות מסוימת , ומכיון שזו מקנה לו 'מרכז' מוגדר ( פרידמן ; 34 לאבוק ; 75 — 73 כופר בכך פורסטר . ( 67 — 64 אבל , ז'נאט הראה שגישה זו מוגבלת למדי . מלבד ראייה יש לנו עניין בתהליכי ת...
אל הספר