אחת מגולות הכותרת באמנות הסיפור היא הצגת * התחבטותה של הדמות , שבקרבה מתרוצצות מגמות שונות , ושאיפות הסותרות זו את זו . בין הדוגמאות הבולטות לתופעה זו במקרא יש למנות את יונתן , אשר נקרע בין נאמנות לאביו שאול ובין ידידותו עם דוד . מאז ניצחון דוד על גלית הוא היה ידיד נפשו של יונתן ; מיד אחרי מעשה גבורה זה , כרתו השניים ברית , לכבודה העניק יונתן את מעילו , מדיו ונשקו לדוד ( שמ"א יח , א , ג ד . ( כאשר גילתה מיכל לדוד , שאביה עומד להורגו ( יט , יא , ( פנה דוד אפוא אל ידידו לברר לאן מועדות פני שאול ( כ , א ז . ( לפיכך נקרא יונתן לתווך בין דוד לאביו . תגובתו הראשונה היא לסרב בכל כוחו להאמין לטענות ידידו . עצמת הסירוב ניכרת בעיצוב הסגנוני : " חלילה , לא תמות , " הנה , לא יעשה אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני , " ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה , " אין זאת" ( פס' ב . ( ההתרגשות נותנת את אותותיה בריבוי מלות הקריאה חלילה" ) , " , ( "הנה" בפסוקיות הקצרות שבפתיחה ובסיום , ובשלילה המודגשת לא" ) , "תמות "אין , ( "זאת בריבוי החזרות אבי" ) , " , ( "דבר" ובמריזמוס המובלט דבר" ) גדול או דבר . ( ...
אל הספר