הסיפור המקראי מתמקד בשאלות הקיומיות ובמשברים , שהם חמורים יותר משאלות אלה . כאשר אברהם שוטח לפני האל את תלונתו , שאין לו ילדים ושאת ביתו יירש אחד מעבדיו ( בר' טו , ב ג , ( אין מדובר בעניין של יום יום , אלא בבעיה כבדה המעיבה על כל חייו , ואשר מעמידה בספק את הברכה האלוהית ואת ההבטחה שיצמחו ממנו עמים רבים ( יב , א ג . ( אין כאן רק בעיית קיום , אלא גם משבר עמוק המערער את אושיות החיים . כבר הראה ריינהארדט , שמשברים אלה , הם הבעיות המעניינות את מחברי הטרגדיה היוונית , ובהם נחשפת נפש האדם לכל מעמקיה : ושאין למשוררים דגולים אלה כל עניין בהסברי המניעים של גיבוריהם הסבירות" ) הפסיכולוגית החיצונית , "גרידא כדברי ריינהארדט , סופוקלס . ( 169 עניינם בגורל הדמות ובמעמדה לפני המישור האלוהי . והוא הדין גם ברבים מסיפורי המקרא . המספר מציב את הגיבור אל מול המשבר בחייו , ומראה כיצד התמודד עמו . במעמד זה הגיבור נותן ביטוי למועקה שבלבו ולמחשבות המתרוצצות בקרבו . היה אפשר לראות בתלונה כגון זו שבפי אברהם , דוגמה לתגובה על אירוע או מצב בעלילה ( וולקט ;( ניתן גם לטעון , שתגובה זו אינה אלא נתון חולף , לעומת אופי...
אל הספר