בצד הדרכים הישירות לשקף את חוויות הדמות , ישנם גם * אמצעים עקיפים , שאינם חושפים את הלך הרוח במישרין , אלא רומזים אליו בעקיפין , באופן שהקורא מוזמן לתת דעתו לרמזים , ולהפיק מהם את המידע הדרוש לשם הרכבת התמונה . סממנים כאלה ניתן למצוא במעשי הדמויות . שכן , לא כל מעשה בא ללמד על הלך רוחה של הנפש הפועלת . וכי תמצא עדות למצבו הנפשי או אופיו של משרת אמנון , אשר גירש את תמר ואף נעל את הדלת בעדה ( שמ"ב יגץז יח ?( אין האיש , אלא , 'ניצב' המבצע הוראה . לא עליו מעיד המעשה , אלא על שולחו , אמנון , ועל גסות רוחו . גם הדבר , שתמר באה אל בית אמנון והכינה לו לביבות כפי שהתבקשה , אינו מלמד מאומה על אופיה או הלך רוחה . לעומת זאת , מעידים מעשי אמנון על תאווה בלתי מרוסנת , על בוגדנות ואף על גסות רוח וזלזול בקשרי המשפחה . ולא רק מעשיו מעידים עליו . בפי תמר שם המספר גינוי חריף וחד משמעי על הצעת אחיה לשכב עמו : "כי לא יעשה כן בישראל , אל תעשה את הנבלה הגדרה סימנים חד משמעיים אמנון
אל הספר