המצב מסובך יותר , אם הייעוד האלוהי מושמע מפי הנביא . לא כל היגד נבואי משמש מבט לפנים . פרשיות רבות מתמקדות בהיגד עצמו ובמסר המובע בו ( יש' ו —ח ; כ ; הו' א ; ג ; עמ' ז . ( יש שהחזון משמש הוראה בתוך גבולות הסיפור ( שמ"ב כד , יב יג , יר , ( 1 או שהמספר מתמקד , בעיקר , בהשמעת הנבואה והאירועים מסביב ( מל"ב כ , א יט . ( לעומת זאת , בפרשיות אחרות בא דבר הנבואה בתור מבט לפנים , הרומז לסיום הסיפור או לשלב מתקדם יותר של העלילה . לפעמים הרמז מכוון לאירוע בגבולות הפרשה עצמה . בסיפור דבורה וברק מסופר פעמיים כיצד ברק ממלא אחר מצוות האל שהשמיעה לו דבורה : תחילה , צו גיוס שבטי זבולון ונפתלי ( שופ' ד , ו ז , י , ( ואחר כך ההוראה לצאת לקרב ( פס' יד . ( החפיפה בין ההוראה לביצוע כה מדויקת , עד שאין למצוא כאן מבט לפנים כלל . את ההתאמה הזאת מערער רק פרט אחד : תחילה התנה ברק , שדבורה תצא עמו במחנה ; בתגובה על הסתייגות זו , שהיא מעין סירוב , הודיעה הנביאה , שהניצחון לא ייזקף לזכותו , "כי ביד אשה ימכר ה' את סיסרא" ( פס' ח ט . ( היגד זה אינו אלא מבט לפנים , המכוון למעמד שבו נהרג המצביא בידי יעל ( פס' יח כב . (...
אל הספר