המלך מפני האשמת האל בעניין שרה , וטוען שנהג בתום לב , כי היא הציגה את אברהם כאחיה ( בר' כ , ה , ( במקרה זה משקיף אבימלך על העבר : מה שאירע , אירע אז , ואין במעמד שלפנינו כדי לשנות זאת . אך , הדמות חושבת על העבר , ומדברת עליו . סטייה זו מסדר הזמן היא סובייקטיבית : היא קשורה בדמות , בחוויותיה ובבעיותיה , ואינה מביאה לידי שינוי ברצף האירועים עצמו . אדרבה , המבט על העבר משמש לאבימלך נימוק בטיעון שהוא משמיע כעת . הוא הדין בהאשמות שאבימלך מטיח באברהם ובהסבריו של אבי האומה ( פס' ט יג : ( שניהם מתדיינים כעת , בנקודה זו ברצף הזמן , במה שנעשה בעבר . זה מבט' * לאחור' ( retrospection ) של הדמות . כאשר הדמות משקיפה על העתיד להתרחש , מדובר ב מבט' * לפנים' ; anticipation ) לאמרט . ( 143 — 128 כאשר המספר מביא מבט לאחור או לפנים , נוצר פער בין שתי התרחשויות : האירוע ברצף הזמן הנתון שונה מההתרחשות המרומזת . כנגד אירוע' * מרומז' שעליו נשקפת הדמות , עומד הרצף' * , 'העיקרי שבתוכו משתלב המבט על האירועים המרומזים . יש , שהמספר עצמו בא להזכיר פרט מהעבר , כגון בדברי נחמיה : "ושם היו לפנים נתנים את המנחה" וגו' ...
אל הספר