ואולם , כאשר אנו מחלקים את ההיגד לשני אברים בלבד ( מסד משא , נתוךחידוש , ( אנו מתעלמים ממורכבותם של מרבית המשפטים . חלוקה זו נאה להיגד פשוט : "וירבעם בן נבט ( מסד מחדש ( אפרתי מן הצרדה ( חידוש .. ( עבד לשלמה" ( חידוש ; מל"א יא , כו . ( משפט זה כולל מסד מחדש , ועל יסודו מספר חידושים בתור משא . אך הדבר ברור פחות , כאשר נוסף אוגד פועלי כגון : "והנחש היה ערום מכל חית השדה" ( בר' ג , א . ( בכתוב זה המסד הוא , "והנחש" והמשא הוא "ערום מכל חית . "השדה האוגד "היה" חסר ערך ענייני , ומשמש לשם מעבר בלבד . משום כך , עדיף להוסיף לזוגות 'מסד משא' ו'נתון חיח ש' גם את המונח '* מעבר' ( פירבאס . ( 14—13 גורמי המעבר ניכרים , כשמדובר בנשוא פועלי טהור , כגון : "לזאת יקןרא אשה" ( שם ב , כג . ( בכתוב זה , "זאת" היא המסד ; המשא בא בלשון , "אשה" ואילו הנשוא "— יקרא" אינו אלא מעבר . וכן הדבר כאשר הכתוב בא לציין תנועה , כגון : " ואהוד בא . "אליו הלשון "בא" משמשת מעבר ממסד למשא ומנתק לחידוש . השמטת היעד תורמת להגברת הקצב : "והוא יצא ועבדיו באו" ( פס' כד . ( גם במשפט שבו המידע העיקרי מובע במושא ( מטרת הפעולה , ( מש...
אל הספר