סוג מיוחד של הוראה הוא צו השליחות : בעל הדבר שולח את שליחו לנמען , ושם בפיו את הדברים אשר עליו למסור , כדוגמת פניית רבשקה אל שרי חזקיהו : " אמרו נא אל חזקיהו , כה אמר המלך הגדול , מלך אשור" ( מל"ב יח , יט . ( כותרת זו מכילה הוראה לשליח למסור את הדברים , ואת שם השולח , שמטעמו מושמעת ההודעה . ואכן , בסופו של דבר חוזרים אנשי חזקיהו ומוסרים לו את הדברים ( פס' לז ; וכיו"ב בר' לב , ה ; ובצמצום מה : שמ' יט , ג . ( בשירת העלילה של בבל ואוגרית מבוסס גם דגם זה על החזרה המילולית . אשר הושם בפי השליח , נשנה כלפי הנמען . ואולם , במקרא הנוהג הוא לסכם את המסר בקצרה : "וידברו אליו דברי בלק" ( במ' כב , ז ; וכן מל"ב יח , לז . ( לפעמים המספר פוסח לחלוטין על ציון הביצוע , כמו בשליחות יעקב , שבה נאמר רק "וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך" ( בר' לב , ז , ( ללא זכר לדברי התשובה של עשו . אך הם מוסיפים ומודיעים ליעקב : "וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו" ( שם . ( על אף שהדבר לא נאמר במפורש , מסתבר שזה עיקר תשובתו של עשו . כמו כן בא המספר לקצר את הוראת השולח , ולהעמידה על תמציתה בלבד ( במ' כב , טו יז , ( ...
אל הספר