המשחק שבין הבלטה , שגרה וסטייה , ניכר היטב בפיסקה על ההתגלות האלוהית לשמואל ( שמ"א ג , ד י . ( מצד אחד מבליט המספר את הקריאה האלוהית החוזרת , ומצד שני את תגובתו של שמואל , שלא ידע מי הקורא : ( א ) "ויקרא ה' אל שמואל , ויאמר הנני , וירץ אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי" ( פס' ד ה . ( מאחר ששמואל סבור , שעלי הוא הקורא לו , פנה אליו , ולא נענה לקריאה האלוהית . וכך גם בפעם השנייה : ( ב ) "ויסף ה' קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל ; "עלי וזה שב והחזיר אותו למקומו ( פס' ו . ( ( ג ) "ויסף ה' קרא שמואל בשלשית ויקם וילך ויאמר הנני כי קראת . "לי עתה הבין עלי מי הקורא לשמואל , ולפיכך הורה לו כיצד להיענות ( פס' ח ט . ( ( ד ) "ויבא ה' ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל , ויאמר שמואל , דבר כי שמע . "עבדך הקריאה האלוהית , החוזרת ונשנית , יוצרת השהיה , הדגשה , ושגרה . הוא הדין בפניית שמואל אל עלי . דירוג השלבים מובלט ביתר שאת על ידי הציון "ויסף ה' קרא עוד" ( פס' ו , ( בשלב השני , ולאחר מכן "ויסף ה' קרא שמואל בשלשית" ( פס' ח . ( המספר מאלץ את הקורא להמתין למפנה , עד שהוא בא בשלב הרביעי . הפעם חזון שמואל : ש...
אל הספר