ראינו למעלה , שהאמוראים בבבל היו מעסיקים בשדותיהם ובכרמיהם אריסים , חוכרים , שתלים ופועלים שכירים . עובדה זו אפשר שהיא גם מרמזת שקניית עבד או עבדים , ובעיקר החזקתם , עלו ביוקר , ולפיכך אין בידנו עדויות על העסקתם בעבודות השדה והכרם . מכל מקום מחירם של עבדים ושפחות בבבל אינו ידוע במידה מספקת בימיהם של אמוראי בבל . המחירים שצוינו בספרות חז"ל הם לעתים תיאורטיים . מכל מקום אין למצוא במקורות שעבד , או שפחה , יעלה פחות ממאה ועד מאתיים זוז . הכול לפי הגיל , מצב הבריאות , וידיעת מלאכה מן המלאכות שהיו העבד , או השפחה , בקיאים בה . * ואף מחיר מינימאלי זה הוא סכום גבוה לערך . הוסף לכד את דמי אחזקתו של עבד , או שפחה , ויתברר שמוטב היה להעסיק שכירים בעבודות חקלאיות מאשר עבדים ושפחות . מכאן שתפקידיו העיקריים של העבד הם שירותים שונים , לרוב אישיים , לרבו . זוהי מכל מקום התמונה המצטיירת מן המקורות המועטים לערד על העבדים , שהיו ברשותם של אמוראים . וכן מתברר שבעלי העבדים והשפחות היו , כאמור , אנשים אמידים . 48 מספר השפחות שהאשה היתד , מביאה עמד , לבית בעלה היה לא רק ביטוי למעמדה הכלכלי והחברתי , אלא קבע ...
אל הספר