ונפתח ברב נחמן , שעל עושרו הרב כבר שמענו פעמים הרבה . הבבלי מביא כמה שיחות מעניינות של רב נחמן עם עבד אחד מעבדיו . כך , לדוגמה r 'אמר ליה רב נחמן לדרו ( דארו ) 2 עבדיה בפסוקא קמא צערן טפי לא תצערך ( ברכות יג ב . ( כלומר : 'אם ראיתני מנמנם צערני עד שאנער יפה בפסוק ראשון' ( של קריאת שמע , רש"י . ( מכאן ואילך 3 אל . 'תצערני עבד זה היה משרתו האישי של רב נחמן , כפי שיוצא גם ממסכת שבת נא א : ' אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה אטמין לי צונן ואייתי לי מיא דאחים קפילא ארמאה' ( הטמן לי צונן בשבת והבא לי [ בחול ] מים שהוחמו על ידי נחתום נכרי . ( ואילו בהזדמנות אחרת אנו שומעים , שרב נחמן שאל את עבדו דרו , היאך נוהג עבד שרבו שחררו ונתן לו כסף וזהב . הלה השיב שעבד זה חייב להודות לרבו ולשבחו . רב נחמן קיבל את תשובתו ונהג כך בליל סדר הפסח , שבו פתח ואמר ' עבדים היינו' ( פסחים קטז סע"א . ( יחסו האישי הישיר של רב נחמן לעבדו דרו , כפי שהוא מצטייר מן המקורות הנזכרים , הוא יחס הוגן . אין בו משום השפלה , או הערכה שלילית כלשהי . אולם במקום אחר בתלמוד אנו נתקלים בדברי שלילה על דרו . נציע את דברי הגמרא משום שיש בהם ...
אל הספר