כשם שהבחין הוסרל בין המשפט כמאורע נפשי ובין המשפט כיחידה אידיאלית הקיימת בפני עצמה , כך הבחין בין המושג כמאורע נפשי ובין המושג כיחידה אידיאלית . המספר 3 או המספר V 2 הם יחידות מסוימות . ( 'ideale Spezies' ) אנו חושבים עליהם , אבל אם נחשוב עליהם מאה פעם או אלף פעם , אם יחשוב עליהם ראובן או שמעון , הם תמיד יחידה אחת . ישנו מספר 3 אחד ומספר , 7 / w v 2 cpnvyrr האידיאליים' האלה אינם עוברים וחולפים כשם שעוברים חולפים האקטים הנפשיים החושבים עליהם ; הם עצמים הקיימים את קיומם , יחידות יציבות כמו העצמים שבעולם הממשי , וכמעט היית יכול לומר שיציבותן חזקה יותר מיציבות הדברים הממשיים . הרים וגבעות יחלפו ויעבורו , אבל המספר 3 ישאר תמיד קיים ביציבותו . היחידות האידיאליות האלה חוזרות בכל אקט מחשבתי המתכוון אליהן , אבל הן זהותיות בכל אקט ואקט כזה . אנו חושבים תמיד על אותו מספר שלוש . בכל אקט של המחשבה אנו מזהים אותו , ממש כשם שאנו מזהים עצם ממשי בנסיוננו היום יומי . הוסרל מדבר אפוא גם כאן על הניסיון שבו אנו תופסים את המספר 3 או את המספר V 2 וכר ומכנה את הניסיון הזה , כדי להבדילו מן הניסיון הרגיל , ניסי...
אל הספר