אחדות התודעה

התשובה הרביעית על השאלה למהות התודעה היא : כל התופעות הנפשיות הנמצ אות בנו בבת אחת מקיימות יחד ממשות אחת . כבר ראינו , שהתודעה של המושא הראשוני ( הצבע , הצליל ) והתודעה של המושא השניי ( הראייה , השמיעה ) אינן פעולות עצמיות מבחינת ממשותן , אלא רק תופעות חלקיות של תופעה אחידה אחת . אנו מוצאים כבר כאן , שבתחום התודעה קיימת חדירה הדדית של החלקים . עד כאן דיברנו רק על האחדות של פעולות נפשיות המבוססות על מושא ראשוני אחד , הצבע או הצליל וכר . ואולם תודעתנו אינה מכוונת למושא אחד בלבד , אלא בבת אחת אל שפע של מושאים שונים . אנו שומעים צליל , ובבת אחת אנו רואים צבע אחד או צבעים רבים , טועמים טעם וכר . והשאלה נשאלת : האם קיימת גם כלפי שפע זה של תופעות נפשיות , הנמצא בנו בבת אחת , אחדות ממשית אחת , המקיפה את כולן , או האם ישנה כאן קבוצה , קולקטיב של יחידות , וכל אחת ואחת קיימת כממשות בפני עצמה ? משל למה הדבר דומה : צמד של סוסים הוא קבוצה של יחידות ממשיות , ואף על פי ששני הסוסים פועלים יחד כשהם רתומים לעגלה , אין הם מהווים ממשות אחת . האם השמיעה של הצליל דו והטעימה של המתוק הנמצאות בי בבת אחת , פעו...  אל הספר