במשלים של החומר ושל הנפש ראינו שהארטמאן מבחין בין שלוש שכבות של העולם , והן : ( א ) המערכת הסובייקטיבית , כלומר העולם כמו שהוא מופיע בצורות ההסתכלות הסובייקטיביות שלנו ; ( ב ) העולם כתופעה א 1 בייקטיבית ; ( ג ) המהות המיטאפיסית של העולם : הבלתי מודע . בהתאם לכך בונה הארטמאן את 'תורת הקאטיגוריות' בספרו הנקרא בשם זה , בשלוש שכבות : ( א ) הקאטיגוריות בתחום הסובייקטיבי אידיאלי ; ( ב ) בתחום האובייקטיבי ריאלי ; ( ג ) בתחום המיטאפיסי . מכיוון שהעולם כתופעה אובייקטיבית הוא מימוש של התבונה הבלתי מודעת , ומכיוון שאותה תבונה יצרה באופן בלתי מודע את התודעה עצמה , הרי קרובה המחשבה , שהתבונה הבלתי מודעת משתמשת גם פה וגם שם באותן הצורות ושלכן היא חוזרת בתחום הסובייקטיבי על הצורות של התחום האובייקטיבי ; למשל , שהצורה של החלל הסובייקטיבי תהיה חזרה על הצורה של החלל האובייקטיבי . תורת הקאטיגוריות של הארטמאן עוסקת בשאלה , אם קיימת , ובאיזו מידה קיימת , זהות הצורות פה ושם . במידה שחוזרות אותן הקאטיגוריות בשני התחומים , תהיינה הצורות הסובייקטיביות חזרה נאמנה על צורות הטבע ; אולם ייתכן שהבלתי מודע השתמש בשנ...
אל הספר