היגל העמיד את ההבדל בין דת לפילוסופיה על ההבדל בין הדימוי למושג . הדת טען , מלמדת את האמית 1 ת של הפילוסופיה בצורה מותאמת לכוח הדימוי של ההמון . פיכטה נותן לדת מקום הרבה יותר נכבד . גם הדת שרויה בתוך היסוד של המושג הטהור , ומבחינה זו אין היא נופלת מן הפילוסופיה , אלא שהיא מסתפקת בברירות עובדתית , בעוד הפילוסופיה דורשת ברירות גיניטית , התהוותית . בשביל הדת עובדה היא שאלוהים מגלה את 'מציאותו' דרך חיי האדם . הפילוסופיה מש תדלת לגזור את העובדה ולהראות את הכרחיותה . אך רעיון היסוד משותף הוא ו גם הדת וגם הפילוסופיה מפרשים את חיי האדם בהתגלותו של האל , כ'מציאותו' של המוחלט . האדם הוא 'אח' לאלוהים . ( verbrudertes Geschlecht ) אני , בני האדם , מהווים החיים הבלתי אמצעיים של אלוהים . אך אין אנו יודעים על כך בחיים , כי עם הפעימה הראשונה של התודעה הופכים החיים האלוהיים בשבילנו לעולם מת . אין אנו רואים את אלוהים , אלא רק את הלבוש שאותו הוא לבש . האבנים , הצמחים , החיות , חוקי הטבע , חוק המוסר , כל אלה הם הלבוש , המסתיר מעינינו את מהותו של אלוהים . 'ראייתנו מסתירה לנו את המושא , העין שלנו עומדת בד...
אל הספר