נוכל לנסח את רעיון היסוד של הפילוסופיה של פיכטה , כפי שהעלינו אותו עד כה באופן זה ו הממשות היא ספונטאניות אינסופית המתגשמת ( שמא נוכל לומר : הלובשת בשר ודם ) במציאות הסופית , והתגשמות זו אין לה סוף וקץ . המציאות הסופית אינה אלא השלכה של הספונטאניות האינסופית הזאת , שהיא , באינסופיותה , אינה מתגשמת לעולם . זו מהפכה עמוקה בעצם המושג של המציאות , של היש : היש אינו אלא תוצר סופי של ספונטאניות אינסופית , אין הוא אלא מעצור , הבלטה של הפעילות האינסופית . רק הדבר המת 'ישנו' ( השווה הפילוסופיה של ביגסון ושל ג . זימל בתחילת המאה העשרים . ( על ידי המהפכה הזאת במושג המציאות והיש איבדו בעיני פיכטה ההוכחות למציאות אלוהים את טעמן ומשמעותן . שהרי הוכחות אלה מבקשות להראות , שאלוהים , 'ישנו' , 'נמצא' אד ה'מציאות' היא בשביל פיכטה בתקופה ראשונה זו של התפלספותו תואר לגריעותא , המציין מעלה פחותה במערכת ההוויה . ההוכחה הקוסמולוגית למציאות אלוהים , לדוגמה , מבקשת להוכיח את מציאותו ממציאות העולם . אולם לגבי תורת המדע העולם אינו אלא השלכה , תדמית , ואנו מכירים על ידי תורת המדע את החוקים האופטיים כביכול , שלפי...
אל הספר