תפיסת הממשות

קאנט לא הצליח , לפי יעקובי , לגלות ממשות לא בפילוסופיה העיונית ולא במעשית ודווקא בכך תפקידה של הפילוסופיה . סיבת כשלונו של קאנט היא הסתמכותו הבלעדית על החשיבה הדיסקורסיבית . חשיבה זו יכולה רק לקשור חוליה לחוליה אך אינה יכולה לתת לנו תוכן . מול החשיבה הדיסקורסיבית , , 'השכל' מעמיד יעקובי את , 'האמונה' , 'הרגש' , 'החוש' . 'התבונה' כל אלה הם שמות שונים לכלי של ההסתכלות הבלתי אמצעית , לאודגאן של תפיסה ישירה של הממשות וו האמונה אצל יעקובי אינה אמונה כנסייתית , וגם לא אמונה מיסטית , אלא המכשיר המשמש לאדם לתפוס את העולם , אף על פי שאין אנו מבינים , כיצד הוא פועל בנו . בעוד מנדלסזון חשב שהוא חייב להסמיך את האמונה ( הדתית ) על הדעת , משתדל יעקובי להראות שהדעת מתבססת על האמונה , ובלעדיה אין לה שחר . שלא כמנדלסזון שראה את היתרון של דת ישראל בזה שאין היא מצווה שום אמונה באמיתות נצחיות , טוען יעקובי , שלא רק הוודאות הדתית , העיוד ( iiberzeugung ) הדתי , אלא כל עיוד מתבסס על האמונה . הוודאיות האחרונות שאליהן אנו יכולים לחדור אינן מבוססות על הוכחות , אלא על ברירות בלתי אמצעית . 'מנדלסזון יקירי' — כות...  אל הספר