אפתח בעדות חשובה להתפתחות הפילוסופיה בתקופתנו . באחד באוגוסט 1835 היה סרן קירקגור — ( Soren Kierkegaard ) והוא אז בן 22 שנה — בטיול לשם נופש בצפון דניה' על יד הים , במקום קטן בשם גיללאי . שם , בבדידותו , היה הוגה בתוצאות חייו עד אז ובתוכנית חייו בעתיד , והוא כתב ביומנו מלים אלו : ' מה שחסר לי בעצם הוא לברר לעצמי מה עלי לעשות . לא מה עלי להכיר , פרט לאותה הכרה שהיא קודמת לכל עשייה . שומה עלי להבין את ייעודי , לראות מה בעצם רוצה אלוהים שאני אעשה . החשוב הוא למצוא אמת שתהיה אמת עבורי , למצוא את האידיאה אשר למענה ארצה לחיות ולמות . מה יועיל לי לשם כר אם אמצא אמת הנקראת אמת אובייקטיבית , אם אשנן את כל שיטות הפילוסופיה ל ומה יועיל לי אם אדע לפתח את חשיבותה של הנצרות , לדעת להסביר תופעות פרטיות רבות שבה , באין משמעות יותר עמוקה בשביל עצמי ובשביל חיי ? מה היה מועיל לי , אילו האמת היתה עומדת לפני קרה וערומה , אדישה לכר אם אכירנה או לא אכירנה , אמת קרה , שיותר משחיתה מביאה להתמסרות מתוך אימון וביטחון , היתה גורמת זוועה מתוך אימה ל אמנם , אין אני רוצה להכחיש שאני מקבל עוד את הצו של ההכרה ושאפשר ל...
אל הספר