שדה אליהו ט"ז אייר תשמ"ט 21 / 05 / 89 ליוסקה , שלומך ישגה , אני מתנצל על שתיקתי הממושכת אחרי קבלת מאמרך . לא הייתי בקו הבריאות כשהגיע . אחרי כן הייתי טרוד בהשלמת פיגורים . גם עכשיו אסתפק בכמה הערות : א . הערה זו מתייחסת למאמר שהופיע בעמודים של אדר א . באפיון עבריינות על המצוות בזמננו , מתעלמים כולנו מן העיקר . כפי שנאמר בצדק , אין כאן לא לתיאבון ולא להכעיס . אתה מציין בצדק כי התואר "תינוק שנשבה" מקומם את החילונים ... אי קיום מצוות על ידם אינו עניין של מרי ואף לא עניין של השפעת סביבה זרה כי אם עניין של כפירה . ההבדל העקרוני בין הכפירה של זמננו והכפירה של דורות קודמים אינו בכך שאז היו הכופרים במיעוט והיום הם רוב . הוא בכך שפעם הייתה תפיסת המציאות היומיומית ( every-day Life-World ) דתית והיום היא חילונית . באופן טבעי אין בני אדם מתייחסים לעולמם היומיומי במושגים דתיים . האדם הדתי של זמננו אף הוא אינו מתייחס בדרך בלתי אמצעית אל העולם בקטגוריות דתיות . עבורו שייכים מושגי הדת לגישה מיוחדת אל המציאות שאינה זהה לגישה היומיומית למציאות - בדומה למושגי המדע שאינם המושגים שבהם אנו תופסים את העולם ה...
אל הספר