בשנת הלימודים 1936-1935 נתן הרב סולובייצ'יק בישיבה קולג' קורס שנקרא "פילוסופיה , "יהודית שלמעשה היה קורס בפילוסופיה של הדת שהשתמשה בדת ישראל כדת פרדיגמטית . במסגרת זו הקדיש כמה הרצאות לנושא התשובה . לא נשארו בידי רשימות מאותו הקורס . אבל , עד כמה שזיכרוני אינו מתעתע בי , טען כי לתשובה שתי פנים : פן רציונלי ופן לא רציונלי . הפן הרציונלי הוא ביכולת האדם לשנות את דרכו - באפקטיביות של הקבלה לעתיד על מהלך חייו . ואילו מחילת החטא , ביטול המעשה שנעשה בעבר או האפשרות כי זדונות תיעשנה לו כשגגות ושגגות כזכויות הן הפן הלא רציונלי . כיצד תיתכן מחיקת מעשה שנעשה בעבר על ידי פעולה בהווה ? הרי מדובר לא בתוצאה של המעשה , תוצאה הניתנת לשינוי , כי אם במעשה עצמו . המעשה כיוון שנעשה שוב לא ניתן להשיבו . שמונה שנים לאחר מכן במסתו "איש ההלכה" חזר לנושא בפרק קצר , הפרק השני מהחלק השני , שלא תמיד זוכה לתשומת הלב הראויה . מבחינה פילוסופית עיונית , על אף קיצורו , זהו הטיפול החשוב ביותר של הרב סולובייצ'יק בנושא התשובה . מופיעים כאן כמה מהרעיונות שהביע יותר מאוחר בדרשותיו ושיעוריו על התשובה . מציג הוא אה שני ההישג...
אל הספר