האמונה בביאת משיח שיגאל את ישראל משעבוד גלויות , יקבץ נדחיו ויכונן מלכות ישראל על צדק ומשפט הייתה מקובלת מאז ומתמיד בישראל . בהשפעת דברי הרמב"ם בפירוש המשניות במבוא לפרק "חלק" נתפס כעיקר אמונה , אם כי לא מקרה הוא כי הרמב"ם לא כלל אמונה זו ב"הלכות יסודי התורה" ודן במשיח בהלכות מלכים ומלחמותיהם כשהדגשתו על האופי הטבעי של ביאת המשיח . ברם , בתעמולה היוצאת מ 770 איסטרן פרקווי וסניפו בארץ מופצת השקפה שיש בה משום חידוש גמור , והיא כי עצם האמונה בתורה תלויה באמונה בביאת המשיח וללא אמונה במשיח אין שחר לדבקות בקיום התורה . את הציבור מוליכים שולל באמצעות ציטוטים חלקיים מהרמב"ם המסלפים את כוונת דבריו . כנגד זה ראיתי לנכון להביא מדבריו של החת"ם סופר על הנושא . הדברים לקוחים מתשובותיו , חלק יורה דעה [ סימן ] שנו , הדנה בשאלה אם יש שלושה עשר עיקרים כפי דעת הרמב"ם או שלושה , כשיטת ר' יוסף אלבו בספר העיקרים . אך אי אפשר לי בשום אופן להאמין שיהיה גאולתנו אחד מעיקרי הדת ושאם יפול היסוד תפול החומה חלילה - ושנאמר אלו היו חס וחלילה חטאנו גורמים שיגרש אותנו גירוש עולם , וכדסבירא ליה לרבי עקיבא בעשרת השבטים...
אל הספר