א . מבוא בפרק זה אני מבקש לנתח מחדש את המשמעות הסימבולית של צמד המונחים 'דת ומדינה' בשיח הציבורי בישראל . פרק זה אינו מתיימר להציע תאוריה כלשהי על יחסי דת ומדינה בישראל , ואין הוא בוחן את המצוי ואף לא את הרצוי ; הוא מתמקד במופע הסמנטי עצמו , ובתוך כך מנסה לפענח את הקשרי המשמעות של הצימוד 'דת , 'ומדינה הנחת המוצא של הדיון הנוכחי היא שצימוד מושגי זה הוא ביטוי סמלי , מטאפורי , הנבנה מצד אחד על הקשרי משמעות קודמים , ומעצב מצד אחר הקשרי משמעות חדשים . כל אחד מהמונחים המרכיבים את הצימוד טעון בהקשרים היסטוריים , תרבותיים , חברתיים , פוליטיים ומוסריים , אך צירופם יחדיו יוצר מבע לשוני רב עוצמה , המאגד אפשרויות שונות ואף סותרות לתוך מערכת מושגית אחת . תמונת המציאות המורכבת מכונסת לתוך סמל של זהות או של ניגוד , והמושגים 'דת' ו'מדינה' הופכים למושגים זהים או סותרים . היחס הטיפוסי שבין מציאות לבין מערכת מושגית המציינת אותו - כמו היחס שבין מסמן למסומן - נתון לעתים קרובות למודיפיקציה וכך המערכת המושגית מאבדת בהדרגה את כוחה הרפרנציאלי ( ההוראתי , ( והיא מייצרת אזור לשוני אוטונומי , שכוחו בעיצוב מבע לשו...
אל הספר