א . מבוא שאלת מעמדה של השואה בכינון הזהות היהודית ישראלית היא מהשאלות הקשות והטעונות ביותר בחברה הישראלית . מאז ימי האימים ועד ימינו , הציבוריות היהודית והישראלית חוזרת ועוסקת בנושא מהיבטים שונים . בפרק זה אבקש להבחין בין שתי שאלות שונות המובילות עיסוק זה : השאלה העובדתית - האם לשואה יש מעמד מכונן בעיצוב הזהות ? והשאלה הערכית - האם מן הראוי שלשואה יהיה מעמד מכונן בעיצוב הזהות היהודית ישראלית ? השאלה הראשונה היא , ביסודה , עניינם של אנשי מדעי החברה - סוציולוגים , פסיכולוגים או היסטוריונים ואנשי מדע המדינה ; השאלה השנייה , בהיותה שאלה נורמטיבית , היא עניינם של פילוסופים או אנשי התאוריה הביקורתית . כפי שעולה ממחקרים רבים , לשואה היה ועדיין יש לה מעמד בכינון הזהות היהודית ישראלית . אבל עובדה זו כשלעצמה אינה מבססת את הטענה שלשואה צריך להיות תפקיד מכונן , שכן מעובדות נתונות לא חייבות לנבוע מסקנות ערכיות . כדי להתמודד עם השאלה הערכית יש לבחון כיצד מעוצבת זהות ומה תפקידה . דגם הזהות שעליו אני מתבסס , ושינותח בהרחבה בשער השלישי של הספר , מיוסד על תובנות שראשיתן בהגות האקזיסטנציאליסטית , ושחדרו...
אל הספר