הקהל והרב

' חכם חשוב' . 14 רמב"ם , משנה תורה , הלכות מכירה , יד , ט-יא בקודיפיקציה של הרמב"ם לסמכויות החקיקה והכפייה של בני אומנות ושל בני העיר ניכרת העדפתו לסמכות רבנית על פני סמכות לא רבנית . בערכו את הסיפור התלמודי של הוויכוח בין השוחטים , ( 3 §) הוא מחליף את המונח התלמודי העמום 'אדם חשוב' במונח הברור יותר 'חכם חשוב' - זה שתפקידו להדריך את הפוליטאה למצוינות . ט . רשאין בני העיר לקוץ = ] לקבוע ] להם שער לכל דבר שירצו , ואפילו לבשר וללחם , ולהתנות ביניהם : כל מי שיעבור [ על כך ] יענשו אותו כך וכך . י . וכן רשאין אנשי אומניות לפסוק ביניהם שלא יעשה אחד [ מלאכתו ] ביום שיעשה חבירו וכיוצא בזה ו [ ש ] כל מי שיעבור על התנאי יענשו אותו כך וכך . יא . במה דברים אמורים ? במדינה שאין בה חכם חשוב לתקן מעשה המדינה ולהצליח דרכי יושביה ; אבל אם יש בה חכם חשוב אין התנאי שלהן מועיל כלום ... אלא אם כן התנה עמהם ועשו מדעת החכם . וכל מי שהפסיד = ] קנס את מפר התנאי ] לפי התנאי שאינו מדעת החכם -משלם [ לו פיצוי . [ היקף סמכותו של האדם החשוב . 15 שמעון בן צמח דוראן ( רשב"ץ , ( תשב"ץ , חלק ד , טור א ( חוט המשולש , ( טו...  אל הספר
מכון שלום הרטמן