הפרשה שזכתה לכינוי 'בר און חברון / שכבר הוזכרה לעיל , האירה והבהירה קבל עם ועדה את הקשר שבין היועץ המשפטי לבין הממשלה , והדגישה את חשיבותו הרבה בעניינים שבהם קיים חשד למעשי שחיתות מצד אישי שלטון . נשוב ונשחזר בקצרה את עיקרי הפרשה : רוני בר און נתמנה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בינואר 1997 והתפטר כעבור יומיים בעקבות לחץ ציבורי ו'הרמת גבות' על מינוי מתמיה זה . כעבור מספר ימים התברר כי מאחורי מינויו של בר און עמדה מסכת של שיקולים פוליטיים בה היו מעורבים , לפי החשד , ראש הממשלה דאז , בנימין נתניהו , שר המשפטים דאז , צחי הנגבי , ומנהיג ש"ס , אריה דרעי . לפי החשד , היה היועץ החדש אמור לסייע לאריה דרעי לסיים את המשפט שהתנהל נגדו בעסקת טיעון , ובתמורה תצביע ש"ס בעד 'הסכם חברון' - אותו יזם נתניהו ולפיו צה"ל יפנה את חלקיה הפלסטיניים של חברון כחלק מהתנהלות רחבה יותר להסדר . פרשה זו מעידה יותר מכול על החשיבות הרבה של מקומו ותפקידו של היועץ המשפטי לממשלה ביחס למעשי שחיתות פוליטית בהם מעורבים אנשי שלטון - במקרים בהם קיימים חשדות למעשי עבירה מצד נבחרי הציבור ושלוחיו . לאורך השנים היה היועץ המשפטי בעל ...
אל הספר