פרק ז: הביקורת על הרצי"ה קוק ותלמידיו

החל בסוף שנות השבעים הלכו השקפותיו של הרב צבי יהודה קוק וממשיכי דרכו והתפשטו בקרב חלקים נרחבים של הציבור הציוני דתי . כפי שביקשנו להראות בפרק הקודם , בתגובותיהם למציאות האלימה טבועים כמה עקרונות ממשנתו של הראי"ה קוק , על אף ההבדלים החשובים בין האב לבנו ביחס לאקטיביזם הצבאי , ולמרות ההקשרים ההיסטוריים השונים לחלוטין . כמענה להשקפה זו , התפתחו בקרב הציונות הדתית דעות שמתפלמסות ומבקרות את האתוס האקטיביסטי ביחס לשימוש בכוח צבאי . לרוב לא מדובר בהשקפות עולם מקיפות ושיטתיות , אלא בעיקר בביקורות נקודתיות . בפרק זה נדון תחילה בביקורות של אישים בציונות הדתית המתמקדים באופייה ובשורשיה של התפיסה המשיחית של הרב צבי יהודה קוק ותלמידיו , ומבקשים להעמיד מולה מה שמהווה בעיניהם ריאליזם היסטורי ומדיני לצד עיקרון מוסרי . נצביע על הזיקה בין עמדותיהם לבין יסודות במשנתו של הרב ריינס . בהמשך נדון בביקורת שדוברה העיקרי הוא ישעיהו ליבוביץ , המבקשת להדגיש את שורשיה של הציונות החילונית בלאומיות האירופית על צדדיה הכוחניים . כאן נעמוד על הזיקה בינה לבין משנותיהם של הרבנים תמרת ועמיאל . א . הביקורת על התפיסה המשיחי...  אל הספר