פרק שנים־עשר הדת היהודית: סובלנות ואפשרות הפלורליזם

א . מבוא לדת היהודית , כמו לכל דת אחרת , יש האמנות מסוימות על העולם שאותן היא רואה כאמת . בדת היהודית אמיתות אלו כוללות הן האמנות עיוניות , הן חובות מעשיות . בין האמנות העיוניות כלולים : האמונה במקורה האלוהי של התורה ובחובה המוחלטת החלה על כל יהודי לקיים את התורה . החובות המעשיות ההלכתיות משתרעות על רוב , אם לא על כל , תחומי החיים , וחובות אלו בתוקף האמונות העיוניות מחייבות את כל חברי הקולקטיב היהודי . לאור זאת עולה השאלה האם הדת היהודית יכולה להפנים רעיונות של סובלנות ופלורליזם כלפי יהודי שאינו שומר תורה ומצוות מבלי שתאבד את משמעותה הבסיסית ? בטרם אפנה לטיפול בשאלות אלו ברצוני להעיר שתי הערות . ראשית , יש להבחין היטב בין השאלה שאעסוק בה לבין גילויים של עמדות סובלניות או אף פלורליסטיות בתוך 'כתלי בית המדרש , 'ההלכתי העיוני והמעשי כאחד . הביטוי 'אלו ואלו דברי אלהים חיים' משמש לעתים קרובות כראיה לגישה סובלנית או אף פלורליסטית בתוך העולם ההלכתי . ואולם אין להסיק מכך שההלכה מצדדת בעמדות סובלניות או פלורליסטיות , שכן הריבוי שבו מכירה הדת היהודית הוא ריבוי בתוך המערכת עצמה . העולם ההלכתי והד...  אל הספר