מבוא כללי גם מבלי שנעסוק בהבחנות שבין סובלנות לפלורליזם , ברור למדי שעמדות אלו מהוות סוג של התייחסות לאחר , לשונה , למי שעשוי לאיים על ליבת הזהות של התרבות . החברה או היחיד הפועלים באופן סובלני או פלורליסטי , או הנמנעים מהפעלת פרקטיקות אלו , משקפים את מידת גמישותה של זהותם ; את מידת יכולתה להכיל את האחר בתוכה או בגבולותיה . כפי שנראה , סובלנות ופלורליזם תופסים באופן שונה את האחר ; עמדה סובלנית רואה בו איום על זהותה ואילו עמדה פלורליסטית אינה רואה באחר איום כלל ועיקר . מכאן ההבדל ביחס אל האחר : עמדה סובלנית ממקמת את האחר בשולי הקיום החברתי תרבותי . היא מוכנה לאפשר את קיומו אבל אך ורק בשולי קיומה שלה . לעומת זאת , עמדה פלורליסטית אינה מקבעת את האחר בשולי הקיום החברתי תרבותי . לאור הנחת המוצא של הדיון , ברור שליבת הזהות של הפלורליסט שונה מזו של הסובלן ; הפרקטיקות השונות כלפי האחר מלמדות על כינון זהות שונה . האם המסורת היהודית היא פלורליסטית ? האם היא יכולה להיות סובלנית ? מיהו האחר שכלפיו היא סובלנית או יכולה להיות סובלנית ? האם המסורת היהודית יכולה להיות פלורליסטית וכלפי מי ? שאלות אלו י...
אל הספר