א . הפרויקט הפילוסופי הגותו של הרטמן היא הגות מודרניסטית . ההיבט המודרניסטי הראשון שבהגות זו מתגלה בפרויקט הפילוסופי שאותו היא מבקשת לממש . רוב הפילוסופים היהודיים עוסקים בחקר טקסטים מסורתיים של הגות זאת ; נקודת המוצא שלהם היא חקר טקסטים באמצעות מתודות היסטוריות , סוציולוגיות ופילולוגיות . זאת כדי לגלות את מובנם המקורי של הטקסטים הללו . אם להזדקק להבחנה הקלאסית של ההרמנויטיקנים בטי והירש , העיסוק הרווח של החוקרים בהגות היהודית מתמקד בשאלת המובן ( meaning ) של טקסטים קלאסיים ולא בשאלת משמעותם ( significance ) 1 עבורנו . חוקרים אלו עוסקים אפוא בחקר העבר ולא במפגש שבין העבר לבין ההווה . נקודת המוצא של הרטמן שונה בתכלית . הוא אינו היסטוריון , פילולוג או סוציולוג , אלא פילוסוף הפונה אל העבר כדי לנהל עימו דיאלוג מודע על 2 שאלות של ההווה . בדומה לגאדמר הוא מעוניין במיזוג האופקים שבין 3 ההווה לבין העבר . בתהליך מעין זה , הפילוסוף אינו משיל מעליו את עולמו ותרבותו כדי לבצע טרנספוזיציה אל עולם אחר ; אדרבה , למפגש עם העבר הוא בא עם מכלול ערכיו ותרבותו ; אין הוא 'קופץ' אל העבר אלא פוגש בו בתור יש ב...
אל הספר