א . מבוא בפרק זה אעסוק בתגובה שונה מזו שהציג סולובייצ'יק לאתגר המודרניסטי : המידור . פעולת המידור מצמצמת את שדה החיים הדתיים לתחום מוגדר ומאפשרת מרחב פתוח של שדות פעילות , שאופן תיפקודם אוטונומי ואינו נקבע על בסיס צורות הארגון הדתיות . מצד אחד מאפשר המידור שימור החיים- הדתיים ומצד אחר מבטא הכרה בעולם חילוני , דהיינו בעולם שמשמעותו ואופני הפעילות בו אינם נקבעים על ידי הדת . המידור כתגובה לאתגר המודרניסטי , מוכר היטב והוא אחת מצורות התגובה האופייניות של המסורת הפרוטסטנטית . אכן , עקיבא ארנסט סימון , שבו אעסוק בסעיף הראשון , יישם את המידור ליהדות ודיבר במפורש על 'יהדות . 'פרוטסטנטית בכך הצביע על הקשר שבין המידור לבין המסורת הדתית שבתוכה הוא צמח . האם המידור אפשרי ? האם הוא אכן מאפשר לבני אדם לכונן מערכות משמעות נפרדות שאינן משפיעות זו על זו ? לפחות מבחינה סוציולוגית ופסיכולוגית הדבר מוטל בספק . שכן , בני אדם נושאים בצקלונם את הקשרי המשמעות השונים שבהם הם חיים ומעבירים אותם בין המדורים השונים שבתוכם הם פועלים . מידור , 'נקי' המפריד ותוחם הקשרי משמעות נפרדים , שאינם קשורים אהדדי , אפשרי רק ...
אל הספר