פרק זה מציג את הישגיו של החוק בעשור הראשון לחייו , את הישגיו החלקיים ואח כישלונותיו . הישגיו המובהקים של החוק הם יצירת מודעות ציבורית לתופעת ההטרדה המינית , קישור התופעה עם פגיעות מגדריוח אחרות , עידוד נשים להתלונן ולתבוע , הרתעה והשגת שיתוף פעולה גורף של בתי המשפט ובתי הדין לעבודה . כישלונותיו הבולטים של החוק נעוצים בהיעדר שיתוף פעולה בולט של מרבית המעסיקים , של יועציהם המשפטיים , של האקדמיה המשפטית ושל מוסדות חינוך והשכלה . היעדר שיתוף הפעולה גורם לבך שהציבור אינו מכיר את הוראות החוק , שמקומות העבודה לא הפכו למכבדים וידידותיים יותר , ושלרשות הציבור לא עומדים מחקרים שעשויים לקדם את השיח הציבורי בתחום זה . הפרק מכיל סעיף מסקנות כלליות ופרטניות . בחלוף עשור מאז חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית , הגיעה העת לבחון אלו ממטרותיו הושגו במידה משביעה רצון , אלו הושגו במידה פחותה , ואילו טרם הושגו ויש להעמיק את המאמץ להשיגן . יש מקום לבחון האם האמצעים שהחוק בחר לשם קידום מטרותיו היו יעילים , ואם לא - מדוע לא . הגיע הזמן לבחון גם אלו מעמדות החוק התיישנו , התייתרו במהלך העשור שחלף או שהיו מוטעות מלכת...
אל הספר