ההתמודדות של המשטרים בירדן ובמצרים עם סוגיית ההסתננות כללו מרכיבים דומים , אולם בשל המבנה השלטוני ( מונרכיה מול רפובליקה סוציאליסטית ) וההרכב הדמוגרפי החברתי השונה של האזורים הנדונים ( ברצועת עזה היו כמחצית האוכלוסייה פליטים החיים בצפיפות , לעומת ערביי הגדה שם היה אחוז הפליטים כשליש , ( היו הרטוריקה השלטונית והמשמעות שניתנה לפעולות הגמול בידי המשטרים , שונות . מנגנון שביתת הנשק היה זהה בשני המשטרים . שני המשטרים יכלו , אם רק רצו בכך , למנוע בצורה טובה יותר את ההסתננות משטחם , אולם בשל מערכת הלחצים שבה היו נתונים מסיבות פנימיות וחיצוניות , נלחמו המשטרים בצורה נחושה פחות בהסתננות ' . שני המשטרים הקימו משמר לאומי כדי להגן טוב יותר על הספר . בירדן נתפס המשמר הלאומי כגוף צבאי פטריוטי , בניגוד ללגיון הנתון להשפעה זרה , לכן נתפסה הפעילות במשמר הלאומי כאחד מאפיקי הפעולה הלגיטימיים של האופוזיציה הפלסטינית של ערביי הגדה . לכן האוכלוסייה בגדה המערבית ראתה בהתגייסות למשמר הלאומי דרך מכובדת להתמודד נגד פעולות הגמול הישראליות . דרך זו הציעה אפיק פעולה דפנסיבי בגלל המגבלות שהציב 2 השלטון הירדני בפני ...
אל הספר