השאלה המרכזית שעמדה בפני המחתרות , היתה שאלת הציות למוסדות השלטון , או בפיהן —שאלת . "המרות" לשאלה זו היו שתי פגים : מצד אחד , מידת הכפיפות למוסדות ההנהגה הציונית של הישוב , ומצד שני , היחס לשלטון הבריטי בארץ . שתי השאלות נגעו לכל המחתרות , אף ששלוש המחתרות נטו להמעיט בערכה של השאלה הראשונה . ה"הגנה" טענה בעקביות שהיא אכן נתונה למרות לאומית , והיא ביקרה בגלוי ובעקיפין את , "הפורשים" האצ"ל והלח"י , על שפרשו ממרות לאומית . אך גם האצ"ל והלח"י ניסו בצורות שונות להסיר מעצמם אשמה זו , בטענה כי לא קיימת מרות לאומית לגיטימית . מצורת הצגת הדברים בידי האצ"ל והלח"י ברור שהם עיינו בשאלה , וענו עליה תשובה מוגדרת , היינו , שאין לציית למרות מוסדות הישוב הקיימים . אך גם ה"הגנה" עמדה בפני אותה שאלה , כל אותה תקופה . כארגון העומד בפני עצמו , היתה צריכה לקבוע את יחסה לתנועות האחרות —ובהן תנועת האם . למעשה , לידתה של ה"הגנה" עמדה בסימן הוויכוח על מידת המרות שיכולים להטיל עליה מוסדות הישוב . חברי "השומר" דרשו אוטונומיה ; "הגנה"ל גולומב וחבריו דרשו כפיפות למרות מוסדות ההסתדרות ; "אחדות העבודה" מצידה חששה מא...
אל הספר