ספר אחד עשר

( 1 ) אלה מאפייניה של נפש תבונית : היא מודעת לעצמה ומעצבת את עצמה , הופכת עצמה לכל אשר תרצה , היא היא אוספת את פירות תנובתה ( בעוד פירות השדה ותנובת בעלי החיים נאספים בידי אחרים , ( היא משיגה את מטרתה שלה בכל עת שקץ החיים יפקדנה ; שלא כבמחול , במחזה או בשאר דברים כגון אלה , אין פעולתה השלמה יורדת לטמיון אם דבר מה יפריע את מהלכה ; לא כי , אלא בכל שלב ובכל עת שהקץ יתפסנה , הלא עומדת משימתה שלמה ומוגמרת כפי שלפנים אמרה היא לעשותה , ולפיכך יכולה היא לומר : " אני אוחזת . "בקנייני ) 2 ) יתרה מזו , היא מקיפה את היקום כולו ואת הריק הסובב אותו ובוחנת את ממדיו , מרחיקה לכת אל עבר נצח הזמן , חובקת בתודעתה את מחזוריות התהוויותיו של היקום , הוגה בהן ומעלה בדעתה , כי אלה שיבואו אחרינו לא יראו שום דבר חדש , ואף אותם שקדמו לנו לא חזו בנפלאות . לא כי , אלא במובן מסוים אדם בן ארבעים , אם ניחן בשמץ תבונה , כבר חזה בכל אשר היה ובכל אשר יהיה , כי נדמו הדברים כולם . ) 3 ) מאפיינים נוספים לנפש התבונית : אהבת הזולת , האמת והיראה ; אין בעיניה דבר שערכו רב יותר מערכה שלה — והוא גם ממאפייני החוק . אשר על כן , אי...  אל הספר