נמצאנו למדים ממה שהובא עד כאן , שאין מסיקים מתוך אומדן על פי רוב המציאות עובדות חדשות שלא היו ידועות עד עתה , אבל ניתן להסיק אותן באומדן לפי כל המציאות , בין בדיני נפשות ובין בדיני ממונות . אף על פי כן מובאת מחלוקת , בין בדיני נפשות ובין בדיני ממונות , אם הולכים אחר 36 הלכות עדות פי"ט ה"א , ובעקבותיו המאירי למכות שם . 37 סנהדרין לז ע"ב . 38 ועיין ריטב"א מכות ה ע"א , ד"ה מהו דתימא , ושאר הראשונים שם , וקושייתם מיבמות קטז ע"א . הרוב . והיאך תהיה מחלוקת בדבר שמתברר מתוך הדינים שהובאו עד כאן , שאין חולקים בהם שאין הולכים אחר הרוב 1 בדיני נפשות מובא ° שרבינא אמר : "זיל בתר , "רובא ואילו רב הונא בריה דרב יהושע אמר לו : "ובדיני נפשות מי אזלינן בתר רובא , התורה אמרה ( במדבר לה , כד—כה : ( ושפטו העדה והצילו העדה , ואת אמרת זיל בתר רובא " ? ועל כך השיב רבינא : " ובדיני נפשות לא אזלינן בתר רובא ל והתנן : אחד אומר . - בשנים בחודש , ואחד אומר ! בשלושה , עדותן קיימת , שזה יודע בעיבורו של חדש וזה אינו יודע . ואי סלקא דעתך , לא אמרינן זיל בתר רובא , נימא" שהעדים הללו מעידים בדקדוק ובדווקא והם מכחישים...
אל הספר